את חוקי המס המדינתיים ניתן לסווג לשלוש קטגוריות, או "בסיסי מס", המהווים את הפעילות הכלכלית שהמס מוטל בעטייה: הכנסה – בקטגוריה זו באים חוקי מס הקובעים כיצד ימוסה תזרים המזומנים המהווה הכנסה כתוצאה מגידול בעושרו של אדם; הון – בקטגוריה זו נמנים חוקי מס הקובעים כיצד ימוסה הונו ועושרו הצבור של האדם; הוצאה – קבוצת חוקי המס הקובעת כיצד ימוסו הוצאותיו של האדם, צריכת עושרו. כל מסי המדינה באים בקטגוריה זו או באחרת, וכמעט כל שיטות המס מטילות לפחות סוג אחד של מס בכל קטגוריה. מסים על הכנסה או על הון – כמו מס הכנסה, מס שבח או מס הרכוש שנהג בעבר בישראל מוטלים בדרך כלל ישירות על בעל ההכנסה או על בעל ההון, ולפיכך הם מכונים "מסים ישירים".
לעומתם, מסים על הוצאה – כמו מס ערך מוסף – משולמים על פי רוב על ידי מקבל התשלום (מוכר הנכס או נותן השירות) לפיכך הנישום (ששילם את מחיר הנכס או השירות) נושא בהם בעקיפין, שכן הם "מגולגלים" לפתחו. מסיבה זו מכונים מסים אלה "מסים עקיפים".
* קטע מתוך הספר "מיסוי בינלאומי – הדין בישראל". מחברים: עו"ד דורון לוי, רו"ח איתן אסנפי.
